סוגי כתיבה עיתונאית

סוגי כתיבה עיתונאית

אם תעיינו בעיתונים ובכתבי עת שונים, תראו שקיימים סוגים שונים של טקסטים עיתונאיים:

1.    ידיעה (אייטם)

הידיעה מספרת על אירוע חשוב או מעניין שאירע בישראל או בארץ אחרת. היא מיועדת ל"שימוש מידי", לסיפוק סקרנותו של הקורא ברגע שהוא מקבל את העיתון לידיו. ניסוח ידיעת חדשות חייב להיות אובייקטיבי: הצגת העובדות בלי הבעת דעה או התרשמות אישית של הכתב. לידיעות יש מבנה קבוע למדי: כותרת מושכת, המסכמת את עיקר הידיעה או מבליטה פרט מרכזי בה, כותרת משנה, המוסיפה פרטים ומגרה להמשך קריאה (בידיעות קצרות וחשובות פחות מוותרים עליה לעתים קרובות), פתיח מעניין, ולבסוף - גוף הידיעה

2.    כתבה

לעתים קרובות כתבה היא ידיעה מורחבת המתארת אירוע בסגנון סיפורי ובאופן מעמיק יותר מידיעה בחדשות. כתבות אחרות אינן מתרכזות באירועים עצמם, אלא בהתפתחויות שהובילו לאותם אירועים ובתוצאות של האירועים האלה. הכתבה מיועדת לקורא שאינו נחפז, ומוכן להקדיש זמן רב יותר לקריאה. בדומה לידיעה, גם הכתבה עונה על חמש השאלות: מי? מה? מתי? מדוע? באיזה מקומם? גם הכתבות וגם הידיעות בנויות תמיד משלושה חלקים:

3.    מאמר

המאמר שונה מן הידיעה ומן הכתבה הן באורח עקרוני הן מבחינה סגנונית. הידיעה והכתבה נועדו למסור לקורא מידע, כדי שהקורא יוכל לגבש לעצמו דעה בנושא שהן עוסקות בו. במאמר המצב הפוך לחלוטין: כותב המאמר אינו מספק מידע אובייקטיבי, אלא מביע את דעתו האישית על הנושא. מכיוון שכותב המאמר מנסה לשכנע את הקורא לקבל את דעתו, גם סגנונו שונה מזה של הכתבה או הידיעה. זהו סגנון הפונה אל ההיגיון, אל הרגש ואל הרצון לרדת לעומקם של דברים, יותר מאשר אל הרצון לשמוע חדשות או לקרוא חומר תיאורי קליל.

4.    פובליציסטיקה
פּוּבְּליציסטיקה היא סוגה עיתונאית. פובליציסט מביע את דעותיו האישיות על הנושא ולא מתיימר לסקר אותו מנקודת מבט נייטרלית.   

הרחבה מויקיפדיה

"היום כל מי שמבקר את השלטון נחשב לבוגד" (אתר העין השביעית)

אבי כץ, שעבודתו בעיתון הופסקה בגלל קריקטורה שלעגה לנתניהו, מספר על התקרית שעוררה עניין בינלאומי • "אף אחד לא יודע בדיוק מאיפה, מי חתך ומי נתן את ההוראה" • ראיון

 

5.    מודעה

מודעה היא מסר כתוב המוצג במקום ציבורי, לשם העברת מידע לציבור. מודעות מתפרסמות בעיתונות תמורת כסף שמעביר המפרסם (רכישת שטח לפרסום).5.